לוי נ' הראל חב' לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין בענין הנתבעים 2 ו- 3

התובעת ילידת 8.1.61 נפגעה בשתי תאונות דרכים שאירעו ב- 8.9.07 וב- 11.4.10. מבטחת הרכב הפוגע בתאונה הראשונה היתה הנתבעת 1 ובתאונה השניה נתבעת 2 נתבע 3 הוא נהג הרכב הפוגע בתאונה השניה. התובעת הגיעה להסכמה עם הנתבעת 1, הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין חלקי. פסק דין זה מתייחס לתאונה השניה בלבד. הצדדים אינם חלוקים בשאלת האחריות, המחלוקת היא בענין גובה הנזק בלבד.

לצורך קביעת נכותה של התובעת כתוצאה מ- 2 התאונות מונה מומחה, דר' יצחקי, בתחום הפסיכיאטרי. המומחה נתן חוו"ד בה קבע נכויות זמניות וכן קבע כי לא נותרה נכות צמיתה.

טענת התובעת היא כי נגרמו לה נזקים הנובעים מהפסד ימי מחלה, שכן הימים בהם נעדרה מהעבודה עקב התאונה הופחתו ממכסת ימי המחלה שצברה. כמו כן התובעת טוענת כי נגרם לה נזק הנובע מהטיפולים הרפואיים והנפשיים להם נזקקה עקב התאונה, וכן הנסיעות לאותם טיפולים, וכן נזק שאינו נזק ממון. התובעת מבקשת לקבוע פיצוי מקסימלי בשל נזק שאינו נזק ממון בהתאם לסמכותו של בית המשפט לקבוע פיצוי המתאים ל- 10% נכות.

הנתבעת טוענת כי מחקירת התובעת עולה שמדובר היה בתאונת עבודה וכי בכוונת התובעת להגיש תביעה למל"ל, לאחר סיומו של הליך זה. כמו כן טוענת הנתבעת כי אף אם לא היה מדובר בתאונת עבודה, הטיפולים אותם ביצעה התובעת יכולים היו להינתן במסגרת הרפואה הציבורית, ללא תשלום, שכן, הם כלולים בסל הבריאות ולפי תיקוני החקיקה על קופ"ח לשאת בהם. בנוסף טוענת הנתבעת, כי מדובר בטיפולים שמטרתם היתה ניפוח התיק וההוצאות בו שכן במשך מספר חודשים מהתאונה ועד שהתובעת נפגשה עם עורך דינה, היא לא עשתה כל טיפול.

האם מדובר בתאונת עבודה:

בתחילת חקירתה הנגדית של התובעת היא העידה שמדובר היה ביציאה בשעות העבודה לצורכי העבודה (עמוד 4 שורה 5).

התובעת גם העידה כי בכוונתה לפנות למל"ל לאחר סיומו של הליך זה וזאת בהתאם ליעוץ שקיבלה במקום העבודה (עמוד 4 שורות 9 – 7). רק לאחר שהצדדים החלו בסיכומים ביקש ב"כ התובעת להעיד את התובעת פעם נוספת בענין זה משום שהיא אמרה לו שאמנם מדובר היה ביציאה בשעת העבודה ולצורכי העבודה אך לאחר שהסתיימה היציאה לצורך האמור היא ביקשה מהבוס שלה להמשיך ביציאה לצורך פרטי ואז היא נפגעה. כיוון שעדיין לא קמתי מכיסאי אפשרתי חקירה נוספת של התובעת בענין זה. התובעת העידה בענין היציאה כפי שפורט ואף אמרה שאין בכוונתה להגיש תביעה למל"ל עקב כך שמדובר בתאונה שאירעה בשלב שבו היציאה הפסיקה להיות יציאה של העבודה. כאשר התובעת נשאלה בענין המטרה של החלק הפרטי של היציאה היא העידה כי מדובר ביציאה לחב' ביטוח אך לא זכרה מה היתה אמורה לעשות שם כמו כן, לדבריה התאונה ארעה בשלב שכבר היתה בדרך חזרה לעבודה (עמוד 8 שורות 8 – 3).

נראה כי יש להעדיף את גירסתה הספונטנית הראשונה של התובעת גירסה שנמסרה בתחילת העדות ושבה ציינה התובעת גם את כוונתה להגיש תביעה למל"ל לאחר סיומו של הליך זה וזאת בהתאם לעצה שקיבלה במקום העבודה. התובעת אף העידה שהטפסים כבר מוכנים להגשה והם יוגשו בסיום הליך זה. הגרסה המאוחרת נשמעת תמוהה , כאמור התובעת לא זכרה את המטרה המדויקת שלשמה היתה היציאה הפרטית. כמו כן לא ניתן הסבר לעדות הראשונה בה העידה התובעת שהטפסים שבכוונתה להגיש למל"ל כבר מוכנים והם יוגשו לאחר סיום הליך זה.

מסקנתי היא איפוא שמדובר ביציאה בשעות העבודה לצורכי העבודה ולפיכך התאונה היא תאונת עבודה.

בהתחשב באמור אין מקום לפסוק פיצוי בשל הפסד ימי המחלה שכן התובעת תהיה זכאית לקבלם אם וכאשר תגיש תביעה למל"ל.

באשר להוצאות עבור הטיפולים במכון מטי"ב, בהתחשב בקביעה שמדובר בתאונת עבודה ובהתחשב בכך שהמומחה קבע שהטיפולים היו מועילים ובהתחשב בכך שהפסיקה נוטה להקל עם נפגעים שכבר ביצעו טיפולים ובמיוחד כאשר המומחה קבע שהטיפולים היו מועילים, ובהתחשב בכך שהתובעת סבלה מאירועים חרדתיים גם בעברה כפי שמתואר בסיכום ומסקנות חווה"ד המומחה יש להכיר במחצית סכום ההוצאה עבור הטיפולים היינו 8,200 ₪ ובצירוף נסיעות לטיפולים 9,000 ₪.

באשר לנזק שאינו ממוני, מדובר בנכויות זמניות משתנות מ- 10% ועד 2.5% שנקבעו על ידי המומחה לאורך תקופה של למעלה משנה וחצי (מיום 11.4.10 עד 31.12.11). לפיכך אני קובע פיצוי בשל כאב וסבל בסך 11,000 ₪. כמו כן יש מקום לחייב את הנתבעת בשליש עלות חווה"ד ששילמה התובעת, שכן הנכויות נקבעו רק בקשר לתאונה השניה.

סכום הפיצוי תואם איפוא את הסכום שהוצע על ידי כב' הרשם (כתוארו אז) בורשטיין בהחלטתו מיום 22.10.12. הנתבעת הפקידה סכום זה (בתוספת אגרה ושכ"ט) בקופת בית המשפט בהתאם להוראות תקנה 504 – 510 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

בהתחשב בהפקדה זו ובהתחשב בהוראות התקנות לענין זה אני קובע כי יש להעביר לב"כ התובעת את הסכום שהפקידה הנתבעת, ואולם כיוון שסכום זה הופקד רק במועד שנקבע להוכחות אני קובע כי ביתרת אגרה ישאו הצדדים בחלקים שווים.

עם העברת הסכום המופקד לנתבעת תמלא התובעת את חובתה לתשלום הנזקים לפי פסק דין זה.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ט אדר תשע"ג, 11 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: